טאקוס!

כמובטח, פוסט תרבותי קולינרי.

הייתי מנסה להשוות את הטאקו לפלאפל שלנו, אבל זה הרבה יותר מורכב מזה. טאקו הוא ארוחת בוקר בדרך למשרד (כן. בקר טחון בטורטייה זה בריא בבוקר), טאקו הוא ארוחת צהריים בדוכן רחוב, וטאקו הוא ארוחת ערב במסעדה בערב.

חלק מהטאקו מגיעים ממולאים, וחלק אתה ממלא לבד, אבל בכל אופן תמיד תפתח את הטאקו שתקבל כדי להוסיף לו את הסלטים, והרטבים שאתה אוהב. המילוי הוא בדרך כלל בקר, שיכול להיות בקוביות קטנות, טחון, או ממש קצוץ למין עיסת שיערות. הוא יכול להיות ברוטב, או עם בצל, בייקון או ירק אחר כלשהו. אחרי שהוא בתוך הטאקו מוסיפים את הסלטים שבדרך כלל כוללים גאוקמולי, פיקו-דה-גאיו (סלט קצוץ דק של בצל, צ'ילי ועגבניה), בצל עם פטרוזיליה ופריחולס (מחית השועית שלהם, שהם תוקעים בכל דבר. סוג של חומוס אבל פחות טעים).

יש שני סוגים של טורטיות – אחת מקמח (שאחרי שמטגנים אותה מזכירה טיפה מלאווח), ואחת מתירס (אני מעדיף את התירס, זה מרגיש לי יותר "טורטייתי"). ברוב המסעדות, מגישים את הטורטיות חמות ורכות (כמו פיתות), בתוך מין כלי פלסטיק ששומר על החום והטריות, ואתה מוציא לך ומגלגל. בדוכנים, לרוב שמים את המילוי עבורך, ואחר כך מטגנים טיפה על פלטה כדי שיהיה קצת יותר קריספי (למרות שכמו שהזכרתי, צריך לפתוח אותו אחר כך שוב כדי לשים סלטים). אחרי מילוי הסלטים, תמיד מוסיפים לימון, שאמנם קוראים לו לימון אבל לדעתי זה בעצם ליים- לימון קטן וירוק.

עד כאן החלק התרבותי. חוץ מזה אני מסכם היום חודש במקסיקו, שזה אומר כמעט שליש מהתקופה שלי כאן כבר עבר, וגם שעוד חודש נועה מגיעה (יש!). בעבודה כבר נכנסתי לסוג של שיגרה, הפרוייקטים ממשיכים להיות מעניינים, אבל בשיגרה כמו בשיגרה באים בבוקר, הולכים בערב, שותים בירה, רואים הישרדות והולכים לישון. יש סיכוי שבשבוע הבא אני אסע לטיול עם הקבוצה של ה-couchsurfing לטיול סוף שבוע בעיר היין של מקסיקו שיש בה פסטיבל שבוע הבא.

תמונות למטה. עידכונים בהמשך.